התקשרו ל
050 7327354
דוד צ'יסמדיה ושות' | משרד עורכי דין

פטור נכס הרוס/ניזוק

אימתי נקבל פטור מתשלומי ארנונה עבור נכס הרוס ?

הוראת סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] , קובעת את הקריטריונים לקבלת פטור עבור נכס הרוס/ניזוק;

"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק –

(1)  עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה);

(2)  חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום);

(3)  חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים;

(4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה."

 

מצבו הפיסי של הנכס

שאלות רבות התעוררו באשר למבחנים הנדרשים לצורך הוכחת מצבו הפיסי של הנכס – כמי "שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו".

בעבר, אומצה ע"י ביהמ"ש והרשויות הגישה "הכלכלית" – "הנדסית", נישום שהיה מבקש פטור עבור נכס שללא ספק הרוס ומצבו הפיזי אכן רעוע, עדיין ככל ובסכום סביר ניתן היה לשפץ את הנכס, הנישום לא היה זוכה לפטור. אין חולק, כי מבחני עלויות ו/או כדאיות כלכלית בתוספת התרשמות הנדסית יצרו עיוות כלפי הנישום לפיו, נכס שניזוק לא בהכרח ייחשב כמי שניזוק לצורך קבלת הפטור כל עוד ניתן בעלויות סבירות להפוך את המצב חזרה לקדמותו.

וכך לראשונה, בבר"מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עירית תל אביב יפו (30.12.09) ביהמ"ש העליון מבטל את מבחן הכדאיות הכלכלית ומאמץ את המבחן "האובייקטיבי" – מצבו של הנכס בעיני האדם המתבונן ולא ע"י בחינת כדאיות כלכלית האם לשפץ את הנכס על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. בכך למעשה, ביהמ"ש העליון לא מגביל את תכולת הפטור שכן כל עוד הנכס הרוס יזכה לפטור ויתרה מכך, ביהמ"ש קובע, כי המבחן האובייקטיבי לא דן בשאלה מהן הנסיבות שהובילו את הנכס למצבו וכל עוד שאינו ראוי יזכה בעליו לפטור.

הלכת בר"מ 42/12 עיריית הרצליה נ' חברת גב ים לקרקעות בע"מ הוסיפה וקבעה, כי המבחן האובייקטיבי אודות מצבו הפיסי של הנכס רלוונטית גם כאשר בנייתנו של הבניין (כהגדרת ס' 269 לפקודת העיריות) טרם הושלמה וכאמור בפקודה אין חבים בתשלומי ארנונה בגינו.

משך תקופת מתן הפטור

תקופת פטור ראשונה עד ליום 1.1.2015 - בהתאם להוראת סעיף 330 לפקודה, בעל נכס שלא ניתן לשבת בו היות והוא הרוס או ניזוק, ומשולמת עבורו ארנונה, ימסור הודעה בכתב על כך ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בתשלום ארנונה בשלוש השנים מיום מסירת ההודעה. תקופת הפטור הראשונה תקפה עד ליום 1.1.2015

תקופת הפטור השנייה - לאחר שלוש שנים – מיום 1.1.2015, יחויב בעלי הנכס בתשלום ארנונה למשך חמש שנים בהתאם לתעריף המזערי הנקוב בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), הקבוע לסוג הנכס וזאת בהתאם לשימוש האחרון שנעשה בו.

לאחר חמש שנים, יהיה בעל הנכס פטור מתשלום ארנונה לתקופה בלתי מוגבלת.

מיום 1.1.15 תמה תקופת הפטור הראשונה ומשכך מיום זה יחויבו אותם הנכסים הפטורים, בהתאם לאמור בתקופת הפטור השנייה, דהיינו נכסים אלה יחויבו בהתאם לתעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה בהתאם לשימוש האחרון בנכס עד למועד קבלת הפטור המוחלט.

אין במאמר זה להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי