התקשרו ל
050 7327354
דוד צ'יסמדיה ושות' | משרד עורכי דין

האם על הרשות לברר מי המחזיק בנכס ?

האם על הרשות חלה חובה לברר את זהות המחזיק בנכס ?

סעיף 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "החוק") קובע :

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה."

דברי החוק ברורים ואינם משאירים כל ספק בשאלה, האם ומתי צריך להודיע לרשות על חדילה/תחילת החזקה בנכס.

בר"מ 8462/11 מנהל הארנונה בעיריית הרצליה נ' מירב פלקון (12.8.14)

מקרה שהיה בעניין יורשי המנוח יעקב פלקון אשר ירשו את נכסו המצוי בהרצליה ונרשמו בספרי הרשות כמחזיקים בו בהתאם לצו הירושה שהומצא דאז לרשות. היורשים, שהספיקו כבר להשכיר את הנכס לחברת שיווק מזון לא עדכנו את הרשות בדבר חילופי המחזיקים וכך בהתאמה גם השוכרת לא עדכנה את הרשות בדבר כניסתה לנכס.

בתחילת שנת 2005, החלה השוכרת לצבור חובות ארנונה כלפי הרשות, תוך שהיא נכנסת לסחרור כלכלי שהביאה לחדלות פירעון, כך שלמעשה לא ניתן היה לגבות מהחברה את החוב שנצבר לאותה תקופה.

יצוין, כי לפני היווצרות החוב, עוד בשנת 2004 ביקשו יורשי המנוח פטור נכס בשיפוץ ולאחר מכן גם ביקר פקח מטעם הרשות בנכס וראה, כי המבקשים אינם מתגוררים כלל בנכס, כך שהרשות יכלה להסיק ללא מאמץ, כי אכן יורשי המנוח אינם מחזיקים.

למעשה התברר, כי לרשות היה מידע בדבר זהות המשלמים בטרם נשלחה ההתראה וגם לאחר שליחתה, פנו היורשים לרשות והבהירו, כי אינם המחזיקים בנכס ומעולם לא קיבלו לידיהם את שומת התשלום המקורית. הרשות העדיפה להסתמך על דרישות החוק היבשות ולטעון, כי לא נתקבלה הודעה על חילופי המחזיקים ומשכך יש לראות ביורשים כמחזיקים החבים בתשלומי הארנונה וכך וועדת הערר לענייני ארנונה סברה בהתאמה, כי דרישות החוק לא קוימו ועל כן יש לראות ביורשים כמחזיקים בנכס.

ערעורם של היורשים כנגד החלטת וועדת הערר התקבל בביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים. עיריית הרצליה הגישה לביהמ"ש העליון בקשתה לערעור שנדחתה ;

"הכלל הנובע מהוראות סעיפים 326-325 לפקודת העיריות הוא, אמנם, כי כל אימת שלא נשלחה על ידי בעליו, או מחזיקו של נכס הודעה בכתב בדבר חדילתו מהחזקת הנכס – חייב הנישום לשאת בתשלום הארנונה בגין הנכס, וזאת גם במקרה שבו התברר כי היה בעלים, או מחזיק אחר בנכס בתקופה הרלבנטית, שכן תרופת הנישום במצבים מסוג זה היא במישור היחסים בינו לבין המחזיק בפועל. ואולם, מפסק הדין בעניין דור אנרגיה (בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ [פורסם בנבו] (17.4.2008)) עולה גם כי תיתכנה נסיבות שבהן למרות שהמידע בדבר שינוי זהותו של המחזיק בנכס בפועל הגיע לרשות המקומית שלא באמצעות הודעה מטעם המחזיק היוצא, על פי הוראת סעיף 325 לפקודה – ייחשב המחזיק היוצא כמי שמילא את חובתו על פי הסעיף האמור, ולמצער מוטלת על הרשות המקומית חובה לערוך בדיקה נוספת של עניין זה. במצבים מסוג זה, כאשר קיימת ידיעה קונקרטית של הרשות המקומית בדבר שינוי מיהות המחזיק בנכס – החלטתה של הרשות המקומית להמשיך ולחייב את המחזיק היוצא איננה סבירה ואיננה מתיישבת עם חובת ההגינות המוטלת עליה במסגרת פועלה כנאמן הציבור.

ביישום הדברים על נסיבות המקרה הנוכחי קבע בית המשפט קמא הנכבד כי כבר בראשית שנת 2005, עוד בטרם היווצרות החוב, מושא הבקשה – היה בידי המבקש די מידע על מנת שתחול עליו, למצער, חובה לערוך בדיקה שמטרתה לעמוד על זהותו של המחזיק בפועל בנכס" (הדגשות אינן במקור)

 

ביהמ"ש העליון חוזר על הלכת "דור אנרגיה", לפיה על הרשות אסור להסתמך על הוראת החוק "היבש" בהתעלם מהספק שעולה בדבר מיהות המחזיק. רשות ציבורית כנאמן הציבור אינה יכולה לפעול בהתעלם מעובדות המתרחשות בנכס וככל והמצב העובדתי מעורר שאלה, על הרשות חלה חובה בטרם נקיטת הליכי אכיפה להתאמץ ולפעול לאיתור המחזיק בפועל.

אין במאמר זה להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי .

 

לקבלת עדכונים, ניתן ליצור קשר במייל tzlaw1@012.net.il