התקשרו ל
050 7327354
דוד צ'יסמדיה ושות' | משרד עורכי דין

בעל עסק, אולי עסקך מסווג לפי "משרדים,שירותים ומסחר" לא חבל ?

סיווג נכס לצורך תשלום ארנונה

משרדים או תעשייה ?

מהי פעילות "ייצורית" לצורך סיווג הנכס בתשלומי הארנונה ?

עסקים רבים מאופיינים כנותני שירות לצורכי תשלומי ארנונה שמטבעם יקר מתעשייה בעוד שחלקם בוודאי יכל היה להיחשב כתעשייה כבעלי אופי ייצורי.

בית המשפט העליון בברמ 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב –יפו (9.6.16) חוזר על הלכת "רעיונות" - 1960/90 פקיד השומה תל אביב נ' חברת רעיונות בע"מ (1992) ומבצע הבחנה ברורה בין פעילות "ייצורית" לבין פעילות המאפיינת "משרדים, שירותים ומסחר" .

בעל עסק, אולי עסקך מסווג שלא כדין ?

פעילות ייצורית

חברת ברודקאסט וידאו העוסקת בפעילות "פוסט פרודקשן" עבור הטלוויזיה והקולנוע סווגה ע"י מנהל הארנונה בעיריית תל אביב לפי הסיווג השיורי הידוע – "משרדים, שירותים ומסחר" שהינו סיווג בעל תעריף גבוה משמעותית מתעריף הסיווג – "מלאכה ותעשיה".

החברה הגישה תביעתה לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים ונדחתה בקביעה, כי פעילותה של ברודקאסט הינה בעלת מאפיין של נותן שירות ולא כמייצר - יש מאין ולמעשה מנהל הארנונה פעל כדין עת סיווג את נכסה על פי הסיווג השיורי המופיע בצו הארנונה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נתקבלה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התהפך.

ביהמ"ש העליון קובע, כי פעילותה של ברודקאסט הינה בעלת אופי ייצורי ולאור המבחנים הידועים מהלכת "רעיונות" יש לסווג נכסה כתעשייה.

"ארבעה הם המבחנים שנקבעו בעניין רעיונות לזיהוי פעילות ייצורית: המבחן הראשון, המכונה יצירת "יש מוחשי", מתמקד בשאלה האם הפעילות שנבחנת מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש (ובמלים אחרות: "יש אחד מיש אחר"); המבחן השני, מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, דן בשאלה האם המוצר נועד לשימושו של ציבור רחב (וכאשר אלה פני הדברים תגבר הנטייה לראות בפעילות הנבחנת משום "ייצורית") או שמא הוא מיועד ללקוח ספציפי (ואז תיטה הכף לעבר פעילות "שירותית"); המבחן השלישי, שעניינו "ההשבחה הכלכלית", בוחן באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי; המבחן הרביעי, שהוגדר כמבחן "על דרך ההנגדה", קובע כי יש לשאול בכל עניין ועניין, האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה ל"פעילות ייצורית" או ל"מתן שירותים".ׁ (הדגשות אינן במקור)

ביהמ"ש קובע, כי ארבעת המבחנים משמשים כאינדיקציה לסוג הפעילות המבוצעת בנכס.

פעילות ה "פוסט פרודקשן" הינה למעשה לקיחת חומר גלם והפיכתו למוצר מוגמר אשר ללא ספק מיוצר עבור לקוח ספציפי אך משמש למעשה את הציבור היושב אל מול המקרנים. אין חולק לדעת ביהמ"ש, כי המוצר המוגמר מביא גם להשאת רווחים ובהתקיים שלושת המבחנים, ניתן לקבוע כי הפעילות דומה יותר לייצורית ופחות למתן שירותים.

 

חשוב לציין, כי פסק הדין ניתן בהתייחס לצו הארנונה של עיריית תל אביב יפו שבו סיווג השיורי מהווה ברירת מחדל לפעילויות שאינן מוזכרות באופן מפורש בצו הארנונה.

יחד עם זאת, מסקנה ברורה עולה מרוח הפסיקה, בית המשפט העליון ממשיך להרחיב ולהחיל את המושגים "תעשייה" ו"מלאכה" כחלים על פעילויות שונות כגון: תעשיית הקולנוע, מכבסות, מספרות וכל בתי עסק המאופיינים בפעילות שמטרתה הבאת מוצר מוגמר - "יש מאין".

 

אין במאמר זה להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי .